מגזין שפיץ - Spitz Magazine

״אלטנוילנד״: הוצאת ספרים עברית ראשונה מחוץ לישראל מאז קום המדינה

מאת מערכת שפיץ •

ההוצאה החדשה של משה סקאל ודורי מנור גם תייסד פרס ספרותי חדש שיהווה אלטרנטיבה לפרס ספיר, ללא הגבלת מקום מגורים

בימים אלה נוסדה בברלין, לראשונה מאז קום מדינת ישראל, הוצאת ספרים עברית מחוץ לגבולות המדינה. הוצאת ״אלטנוילנד״ הוקמה על ידי הסופרים והעורכים הישראברלינאים משה סקאל ודורי מנור.

ספרי ההוצאה יופצו פיזית ודיגיטלית במרכזים העיקריים של דוברי העברית בעולם: ישראל, גרמניה, צרפת, בריטניה, קנדה וארה"ב. החל משנת 2025 יראו אור מדי שנה שישה עד שמונה ספרים בסוגות שונות: פרוזה, אמנות פלסטית, עיון ושירה. הכותבים והכותבות יהיו גם תושבי ישראל וגם מהדיאספורה.

״אלטנוילנד״ תפרסם כל אחד מספריה בשתי מהדורות מקבילות: בעברית ובשפת המקום שבו חיים המחברים. כך, למשל, רומן מאת סופרת עברייה תושבת ברלין יראה אור גם בעברית וגם בתרגום לגרמנית, וקובץ מסות של הוגה עברי תושב ניו יורק יראה אור גם בעברית וגם באנגלית. ספרים שמחבריהם תושבי ישראל, יתורגמו לאנגלית או לגרמנית. בכך שואפת ההוצאה לתרום להפצת הספרות העברית ברחבי העולם, גם בקרב מי שאינם קוראים עברית. יועצת התרגום של ההוצאה היא ג’סיקה כהן, כלת פרס מאן-בוקר הבינלאומי לשנת 2017 על תרגומיה לדויד גרוסמן.

לדברי מנור, שישמש כעורך הראשי של ההוצאה, "עד מלחמת העולם השנייה התקיימה באירופה ספרות שוקקת שנכתבה בעברית. מיטב הסופרים והמשוררים העבריים פעלו בדיאספורה, וערים כמו ברלין, וינה, ורשה, וילנה, למברג (לביב), אודסה וגם ניו יורק היו מרכזים חשובים של הספרות העברית, לא פחות מאשר תל אביב וירושלים. בגרמניה ובפולין שגשגו הוצאות לאור עבריות, שספריהן הופצו ברחבי העולם וגם בקרב קהל קוראי העברית בפלשתינה המנדטורית״.

ואולם מאז 1948, ספרים בעברית מתפרסמים בישראל בלבד. ״הוצאת ׳אלטנוילנד׳ לקחה על עצמה לשנות את מצב העניינים הזה״, אומר מנור, ״ה’אלטנוילנד’ שלנו, הארץ הישנה-חדשה, אינה טריטוריה אלא שפה: השפה העברית כשפת תרבות ויצירה".

סקאל, שישמש כמנהל ההוצאה, מוסיף: ״יותר ויותר כותבי עברית חיים כיום מחוץ למדינת ישראל. הם יכולים לפרסם את ספריהם רק בישראל, בשוק שהולך ומצטמק בשל נסיבות פוליטיות וכלכליות. הם גם מופלים לרעה ולא יכולים להיות מועמדים לפרסים החשובים בתחומם״. לדברי סקאל, בולט במיוחד בהקשר הזה המקרה של פרס ספיר: ״הזכייה בפרס מוגבלת רק לישראלים תושבי ישראל, מה שמונע מכותבי העברית שחיים מחוץ לישראל להיות מועמדים לפרס החשוב ביותר בספרות העברית. בפרסים מקבילים בעולם – פרס גונקור בצרפת, פרס בּוּקֶר באנגליה, פרס פוליצר לספרות בארה״ב, הפרסים הספרותיים החשובים בגרמניה ועוד – אין כל דרישה מקבילה כזאת. סופר צרפתי יכול לזכות בגונקור גם אם הוא חי בברלין או באוסטרליה, ויש למצב הזה תקדימים רבים״.

ואכן, ״אלטנוילנד״ לא תסתפק רק בהוצאת ספרים בעברית, אלא תייסד גם פרס חדש לספרות עברית שיפעל במקביל לפרס ספיר הישראלי ויהיה מיועד ליוצרים עבריים ללא הגבלת מקום מגורים. הפרס ייקרא על שם דוד פוגל, שנולד באוקראינה ב-1891 ונרצח באושוויץ ב-1944. פוגל כתב את יצירתו בעברית בווינה, ברלין ופריז. ״פרס דוד פוגל ליוצרים עבריים נועד להיות אלטרנטיבה קוסמופוליטית ופתוחה לפרס ספיר״, אומר סקאל, ״והוא יהיה פתוח לכל הסופרות והסופרים העבריים ברחבי העולם״.

ההוצאה, לרבות הפרס, יפעלו בתמיכת MIGDALOR, חברה ברלינאית חדשה, אשר יוזמת, תומכת ומלווה פרויקטים תרבותיים וחברתיים בעלי הקשר ישראלי, בישראל ומחוצה לה. את החברה מנהלת יעל נחשון לוין, מי שהקימה גם את סלון התרבות הברלינאי FRAMED.

למנור וסקאל, שחיו יחד שנים רבות בפריז ובישראל ובשנים האחרונות התמקמו בברלין, קריירות עשירות בתחום הכתיבה והעריכה. מנור פרסם עד כה חמישה ספרי שירה וספר פרוזה אחד, תרגם וערך עשרות ספרים, עורך את כתב העת לספרות ״הו!״ מאז 2005 ומייסד סדרת ״ה-21״ לספרות מתורגמת. הוא זכה בשורת פרסים ספרותיים ובמשך שמונה שנים היה העורך הראשי של הוצאת הספרים של משרד החינוך הישראלי. את הדוקטורט שלו כתב בפריז, שם גם זכה בתואר אביר במסדר האמנויות מטעם ממשלת צרפת.

סקאל פרסם שישה רומנים, היה מועמד פעמיים לפרס ספיר וזכה בפרס אשכול על יצירתו. הוא ניהל את מחלקת מפעלי הספרות של מרכז הספר והספריות בישראל ויש לו רקע נרחב בעריכה ובניהול פרויקטים דיגיטליים, בהם גם פרויקטים ספרותיים, ובראשם ״הארכיון״ של מרכז הספר, אתר שבו ניתן להאזין בחינם ליותר מ-800 יצירות מספרות המופת העברית. הן מנור והן סקאל זכו במלגה מטעם הסנאט של ברלין לסופרים תושבי העיר שכותבים בשפה זרה.