שנתיים לאחר חתימתו - הסכם חופשת העבודה בין ישראל לגרמניה יוצא לדרך
ההסכם, שייכנס לתוקף בסוף פברואר, מאפשר לבני 18 עד 30 לשהות בגרמניה למשך שנה
זה לקח ״רק״ שנתיים, אבל הסכם חופשת העבודה שנחתם בין ישראל לגרמניה ב-25.2.2014, ייכנס לתוקפו בסוף החודש (29.2.2016).
במשרד הזרים בברלין ניתן להגיש בקשות לקבלת ויזה על סמך ההסכם רק החל מיום כניסת ההסכם לתוקף. בשגרירות גרמניה בישראל ניתן להגיש בקשות כבר עתה, אך הויזות עצמן לא יתקבלו בכל מקרה לפני כניסת ההסכם לתוקף.
באתר של משרד הזרים קוראים לויזה Working Holiday, אבל השם הרשמי שמופיע על ההסכם הוא Ferienarbeitsaufenthalt.
הנה כל שאר הדברים שצריך לדעת על ההסכם:
מהי חופשת עבודה?
חופשת עבודה היא הסכם הדדי בין מדינות, המאפשר לאזרחיהן לשהות במדינה החתומה על ההסכם לתקופה של שנה למטרת חופשה. ההסכם מיועד בדרך כלל לאנשים צעירים ומסדיר אפשרות לעבוד על מנת שיוכלו לממן את שהייתם. גרמניה חתומה על הסכמי חופשת עבודה עם כמה מדינות, בהן אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה וטאיוואן. התנאים וההגבלות על השהייה ועל העבודה במדינת האמנה קבועים ותלויים בהסכם. תנאים אלה מסדירים, בין היתר, את נהלי הגשת הבקשה לויזה ואת הזדמנויות התעסוקה העומדות בפני המשתתפים בתוכנית.
מהם התנאים הבסיסיים של ההסכם בין ישראל וגרמניה?
מטרת ההסכם היא לחזק את הקשר בין המדינות, בדגש על מבקרים צעירים. ההסכם מאפשר לצעירים ישראלים בגילאי 18 עד 30 לשהות בגרמניה לתקופה של שנה. במהלך תקופה זו, ניתן להיכנס ולצאת מהמדינה ללא הגבלה. הויזה לא מאפשרת הבאת בני משפחה מלווים, למשל ילדים ובני זוג (גם אם מדובר בזוג נשוי).
כמה ואיפה מותר לעבוד?
מכיוון שמטרת השהייה בגרמניה היא חופשה, ומכיוון שההסכם מאפשר עבודה לשם השלמת הכנסה למימון החופשה, ניתן יהיה לעבוד במשך שישה חודשים לכל היותר, ובמהלכם לא ניתן יהיה לעבוד במקום עבודה אחד יותר משלושה חודשים. חשוב גם לשים לב לפרטים בחוזה העבודה, שכן ההסכם אוסר חתימה על חוזי עבודה בלתי מוגבלים בזמן. בנוסף, ויזת חופשת העבודה תאפשר עבודה כפרילנסרים.
מה לגבי הכשרה מקצועית?
הויזה מאפשרת השתתפות בקורסים להכשרה והעשרה מקצועית במשך תקופה שלא תעלה על חצי שנה.
איך מגישים בקשה לויזה?
אזרחי ישראל יוכלו להגיש את הבקשה לויזה בשגרירויות גרמניה בישראל ובעולם. ניתן גם להגיש את הבקשה מתוך גרמניה, במשרד הזרים המקומי, בדומה לבקשות לויזות אחרות. ישראלי שמעוניין להגיש בקשה לויזת חופשת עבודה מתוך גרמניה יכול להגיע לגרמניה, לשהות בה ללא ויזה לתקופה של 90 יום מתוך כל 180 יום (ויזת תייר סטנדרטית), ובמהלך תקופה זו להגיש בקשה לויזה. שימו לב: בקשות שיוגשו לאחר תקופה זו עלולות להידחות על הסף.
מה צריך להציג במשרד הזרים?
דרכון שתקף למשך 18 חודשים מרגע הגשת הבקשה, ביטוח בריאות לכל התקופה, 2000 אירו בבנק (מספיק כסף לשלושה חודשים ועוד כסף לקניית כרטיס טיסה חזרה), טופס בקשה ותמונת פספורט. יש לשלם אגרה חד פעמית למשרד הזרים בגובה של 50-110 יורו. פרטים נוספים אודות המסמכים ניתן יהיה לקבל לאחר כניסת ההסכם לתוקף.
אני שוהה כרגע בגרמניה על ויזה אחרת. האם ניתן להחליף אותה לויזת חופשת העבודה?
לא. ההסכם קובע כי ויזת חופשת עבודה לא תינתן לאנשים ששהו בעבר בגרמניה על ויזה אחרת. המשמעות היא, שניתן לקבל את הויזה אך ורק אם זוהי הויזה הראשונה שלכם בגרמניה.
ומה קורה כשהויזה נגמרת?
לא ניתן להאריך את ויזת חופשת העבודה. ההסכם לא שולל החלפה לויזה אחרת, דוגמת הכנה ללימודים, לימודים באוניברסיטה, עבודה כפרילנסר, איחוד משפחות או עבודה כשכירים. במקרה של החלפת סיבה לשהייה צריך יהיה להגיש בקשה מסודרת לויזה החדשה.
בעבר פורסם שיהיו מכסות מקסימום. האם הן מוזכרות בהסכם?
ההסכם מגדיר מכסות עבור צעירים גרמנים שמעוניינים לקבל ויזת חופשת עבודה לישראל, אך בשלב זה לא קיימת הגדרת מכסות עבור צעירים ישראלים המעוניינים לקבל ויזה לגרמניה.
איך זה נראה באמת מהצד הישראלי?
מההסכם מסתמן שלצעירים הגרמנים יהיה קשה יותר לקבל ויזות חופשת עבודה מאשר לצעירים הישראלים. ראשית, הגרמנים מחויבים להגיש בקשה לויזה רק בשגרירויות ישראל בגרמניה ובעולם, ולא יוכלו להגיש בקשה מתוך ישראל. שנית, האמנה קובעת כי ישראל תגדיר מכסה שנתית (אשר לא מוגדרת עדיין) של משתתפים בתוכנית.
לסיכום, לפני הגשת הבקשה כדאי לבדוק האם ויזת חופשת העבודה אכן משרתת את הצרכים שלכם בצורה הטובה ביותר, שכן ייתכן שעומדות בפניכם אפשרויות ויזה מתאימות יותר. כמו כן יש לזכור כי היות שמדובר בהסכם חדש, ייקח זמן עד שניתן יהיה ללמוד את הפרקטיקה של משרד הזרים בברלין בנוגע לנהלי הויזה, הוצאתה ובשלב מתקדם יותר - החלפתה לויזה אחרת במידה שתרצו להישאר בברלין לתקופה ארוכה יותר.
