מגזין שפיץ - Spitz Magazine

אני כבר אראה לו מה זו מגרפה

מאת גדי גולדברג •

רגע של גרמנית עם המתרגם גדי גולדברג

גם בגרמנית צריך לפעמים לומר למישהו מה אנחנו חושבים עליו ולהסביר לו את הדברים כהווייתם. למשל, בנסיבות שבהן אנחנו רוצים להביע בפני מישהו בדיוק מה דעתנו, להבהיר את עמדתנו בבהירות ובנחרצות; או אם אנחנו רוצים להראות למישהו איך עושים משהו כמו שצריך, כי אין לו מושג; או שאולי אנחנו מעוניינים להבהיר לו את העליונות שלנו עליו - בידע, בעוצמה, במעמד.

בכל המקרים האלה נוח להשתמש בביטוי הציורי jemandem zeigen, was eine Harke ist. מילולית, המשפט הוא פשוט: להראות למישהו מה זו מגרפה. כביטוי אפשר להשתמש בו בכל אחת מהסיטואציות שלעיל, והפירוש הוא להראות למישהו מהן העובדות, מי הבוס, היכן הדברים עומדים ואולי גם מאיפה משתין הדג.

אז אם אתם מכירים איזה חכמולוג שיודע הכול, ואולי גם מתרברב בידע שלו בזחיחות דעת, תוכלו לומר עליו, dem zeige ich schon, was eine Harke ist (אני כבר אראה לו היכן הדברים עומדים). או אם אנשי השררה חושבים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים ולהתנהג כאילו המדינה שלהם, אפשר להזמין אנשים להפגנה בטענה ש: wir müssen denen da oben zeigen, was eine Harke ist (אנחנו צריכים להראות לאלה שם למעלה מי כאן הבוס). אפשר להשתמש בביטוי הזה בדרך של איום: Wenn du mir das Geld nicht zurückzahlst, werde ich dir mal zeigen, was eine Harke ist (אם לא תחזיר לי את הכסף, אני כבר אראה לך מה זה). ואפשר להשתמש בו גם כדי לתאר מישהו שמתנהג כאילו העולם שייך לו: er will allen zeigen, was eine Harke ist (הוא רוצה להוכיח לכולם מי כאן הבוס).

איור: עתליה לאופר
איור: עתליה לאופר

מה הקשר בין מגרפה לעובדות כהווייתן? ומה מקורו של ביטוי נאה זה? כמו בהרבה מקרים, המקור לא הוברר לחלוטין, אבל מה שברור הוא, שהביטוי קיים כבר מהמאה ה-16, שכן הוא מופיע בספר מְשלים גרמני משנת 1540. המשל מספר על ״הבן הסורר״ ומתבסס על תופעה שהיתה מוכרת עוד מהמאה ה-13 בגרמניה, של התפוררות המבנה המעמדי הימי-ביניימי. מסופר על בן למשפחת איכרים שמחליט לעזוב את בית הוריו ואת חיי האיכרים ולצאת לחיות בעיר הגדולה או בארץ אחרת, אולי להפוך לכומר או לאביר או ללמוד לימודים אקדמיים - על כל פנים לנטוש את מעגל האיכרים ולפתוח בחיים חדשים. כשהוא חוזר אחרי שנים רבות לבית אביו, הוא מתנהג כאילו כלי העבודה של האיכר אינם מוכרים לו יותר. הוא לא יודע איך להשתמש בהם ואפילו לא זוכר איך מכנים אותם. עד לרגע שבו הוא דורך על שיני המגרפה והידית מכה בראשו בעוצמה. הוא צועק ״מגרפה ארורה״, חוזר לקרקע המציאות ומבין מאיפה הוא בא.