מגזין שפיץ - Spitz Magazine

המוח שלנו ומשבר הקורונה, חלק אחרון: ועכשיו, כשאתם יודעים הכל...

מאת תום ביאליק •

אם אתם חושבים שאחרי שקראתם את סדרת הכתבות על ההטיות הקוגניטיביות הן יפסיקו להשפיע עליכם - אתם נופלים קורבן להטיה נוספת

לכל הכתבות בסדרה

הגענו לכתבה האחרונה בסדרה. ראשית, תודה רבה לכל אחת ואחד מכמעט 300 האנשים שמילאו את השאלון. היה מעניין לראות שבחלק מהמקרים רובכם נפלתם בפח של ההטיות, אך בחלק לא מבוטל מהם הצלחתם לזהות אותן ולהימנע מהן. בכל כתבה הצגנו, הסברנו והדגמנו את אחת ההטיות הקוגניטיביות המשפיעות עלינו בקבלת החלטות: הטיית הזמינות, הטיית העיגון, הטיית האישור, הטיית השורדים והטיות הסתברותיות. כמובן שישנן עוד מספר רב של הטיות, אך אותן נשאיר להזדמנות אחרת. עם זאת, נציין שישנה הטיה אחת שעליה החלטנו לדלג תוך כדי פרסום הכתבות - אשליית סוף ההיסטוריה. הטיה זו קשורה לשאלה כמה תהיו מוכנים לשלם עבור כרטיס להופעה היום של הלהקה האהובה עליכם לפני עשר שנים ולשאלה כמה תשלמו כיום עבור כרטיס להופעה של הלהקה האהובה עליכם כעת בעוד עשר שנים. מצאנו שאשליה זו לא היתה רלוונטית מספיק, אך אתם מוזמנים לקרוא עליה בעצמכם במאמר זה או לצפות בהרצאת טד של אחד החוקרים שכתבו את המאמר, דניאל גילברט.

אני מקווה שהכתבות עזרו לעשות קצת סדר בתקופה לא פשוטה זו, שבה אנו סגורים בבתים ומוצפים במידע בכל ערוצי התקשורת והרשתות החברתיות. המטרה העיקרית היתה לעורר את הסקרנות ולתת לכם נקודות מעניינות למחשבה. כמו כן, רצינו להראות שהאינטואיציה ותחושות הבטן שלנו לא תמיד מובלות אותנו למסקנות הנכונות, ועדיף להסתמך על הוכחות ונתונים ממקורות מהימנים. ובעיקר, חשוב שנהיה ביקורתיים מספיק על מנת לעצור הפצה של מידע כוזב, מלחיץ ומטעה ברשתות החברתיות. אם אתם רוצים לשמוע עוד על נושאים אלה, אתם מוזמנים לצפות בהרצאה שהעברתי בפייסבוק לייב לפני כשבוע.

נקודה אחרונה לסיום: אם אתם חושבים שאחרי שקראתם כאן על ההטיות הקוגניטיביות הן יפסיקו להשפיע עליכם - אתם נופלים להטיה נוספת: כשל הג’י.איי.ג’ו (GI Joe fallacy). השם של הכשל מגיע מסדרת אנימציה אמריקאית משנות ה-80, שבסוף כל פרק שלה היה קטע קצר של ״מסר לציבור״, ולאחריו נאמר ״עכשיו אתם יודעים, ולדעת זה חצי מהקרב״ (באנגלית זה נשמע יותר טוב). הכשל למעשה מבוסס על כל מה שהסברנו בסדרת הכתבות עד עכשיו: ההטיות ממשיכות להשפיע עלינו, גם כשאנו מודעים להן, מפני שהן מעוגנות בדפוסי חשיבה בסיסיים במוחנו שמשפיעים עלינו בצורה אינטואיטיבית עמוקה של מערכת מסוג 1 (ראו בכתבה הרביעית). לכן, הכרת ההטיות אולי מעניקה לנו יתרון מסוים וכלים לחשיבה ביקורתית - אך עדיין נהיה מושפעים מההטיות ברמה כזו או אחרת (עוד על כשל זה בסרטון של הפסיכולוגית לורי סנטוס). פתרון חלקי, כפי שהציע דניאל כהנמן בספרו ״לחשוב מהר לחשוב לאט״, הוא פשוט לקחת את הזמן ולחשוב לעומק לפני כל החלטה: האם כדאי לי להפיץ את הסרטון הזה? האם להאמין למידע שקראתי בפוסט? האם באמת יש טעם לקנות עוד חבילה של נייר טואלט למרות שיש לי כבר מלא בבית? והכי חשוב, כמו שכתב דאגלס אדאמס על כריכת הספר ״המדריך לטרמפיסט בגלקסיה״: Don’t panic.

זהו, הישארו בריאים, מוגנים וביקורתיים. ומוזמנים להשאיר לי הערות, הארות ושאלות בתגובות.

המוח שלנו ומשבר הקורונה
המוח שלנו ומשבר הקורונה

על הכותב: ד”ר תום ביאליק, בוגר המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן למדע, הינו חוקר ומרצה בתחום החינוך המדעי. תום עבר לפני מספר חודשים לברלין לטובת משרת מחקר באוניברסיטה החופשית של ברלין, לאחר פוסט-דוקטורט של כמה שנים במישיגן, ארה”ב. מחקריו מתמקדים בשילוב סביבות למידה טכנולוגיות בהוראת המדעים בבתי הספר. כמו כן, תום מרצה לקהל הרחב בנושאי חינוך, חשיבה ביקורתית והיסטוריה של המדע במגוון מסגרות ואירועים. מידע נוסף ניתן למצוא באתר שלו.